Mishna MS Kaufmann Sukkah 5 – משנה כתב יד קאופמן סוכה ה‏ – Mishnayot Gedolot

(א) [א] הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה; זֶה חָלִיל שֶׁלְּבֵית הַשּׁוֹאֲבָה, שֶׁאֵינוּ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
אָמְרוּ: מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו. (ב) [ב] מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג הָיוּ יוֹרְדִים לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים, וּמְתַקְּנִים שָׁם תִּיקּוּן גָּדוֹל.
וּמְנוֹרֹת שֶׁלַּזָּהָב הָיוּ שָׁם, וּסְפָלִים שֶׁלַּזָּהָב בְּרָאשֵׁיהֶם, וְאַרְבָּעָה סוּלָּמוֹת עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה, וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהוּנָּה, וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן שֶׁלְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג, וְהֵן מְטִילִין לְתוֹךְ כָּל סֵפֶל וְסֵפֶל. (ג) [ג] מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי הַכֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָינֵיהֶם הָיוּ מַפְקִיעִים, וּבָהֶם הָיוּ מַדְלִיקִים.
לֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה. (ד) [ד] הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת, וְאוֹמְרִין לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תוּשְׁבָּחוֹת.
הַלְוִיִּם בְּכִינּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם, וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר, עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֲזָרַת יִשְׂרָאֵל לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתִּילִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם הַלְוִיִּם עוֹמְדִים בַּשִּׁיר.
[ה] עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן, הַיּוֹרֵד מֵעֲזָרַת יִשְׂרָאֵ׳ לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם.
קָרָא הַגֶּבֶר, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הִגִּיעוּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הָיוּ תוֹקְעִים וְהוֹלְכִים, עַד שֶׁמַּגִיעִים לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח, וְהָפְכוּ פְנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, וְאָמְרוּ:
״אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה, (יחזקאל ח׳:ט״ז)
״אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ״; אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ!⁠״ ר׳ יְהוּדָה אוֹמֵ׳: הָיוּ שׁוֹנִין אוֹתוֹ לוֹמַר: ״אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ!⁠״ (ה) [ו] אֵין פּוֹחֲתִים מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה בַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא מוֹסִיפִים עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה.
בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה: שָׁלוֹשׁ לִפְתִיחַת הַשְּׁעָרִים, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם.
וּבַמּוּסָפִים מוֹסִיפִים עוֹד תֵּשַׁע.
וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מוֹסִיפִים עוֹד שֵׁשׁ: שָׁלוֹשׁ לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה, וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל.
[ז] עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג, הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה: שָׁלוֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים, שָׁלוֹשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן, וְשָׁלוֹשׁ לְשַׁעַר הַתַּחְתּוֹן, שָׁלוֹשׁ לְמִילּוּי הַמַּיִם, וְשָׁלוֹשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלָּשַּׁחַר, וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְתֵשַׁע לַמּוּסָפִים, וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְטִיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה, וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. (ו) [ח] יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג, הָיוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים, וְאֵלִים שְׁנַיִם, וְשָׂעִיר אֶחָד.
נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת.
[ט] בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה כֹהֲנִים מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשֵּׁינִי, חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בָּרְבִיעִי שְׁלוֹשָׁה מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשִּׁישִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשְּׁבִיעִי כוּלָּם שָׁוִים.
בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיִיס כָּרְגָלִים.
אָמְרוּ: מִי שֶׁהָיָה מַקְרִיב פָּרִים הַיּוֹם, לֹא הָיָה מַקְרִיב לְמָחָר, אֶלָּא חוֹזְרִים חֲלִילָּה. (ז) [י] בִּשְׁלוֹשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה, הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִים בֶּאֱמוּרֵי רְגָלִים וּבְחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.
וּבָעֲצֶרֶת אומ׳ לוֹ: ״הֵילָךְ מַצָּה, הֵילָךְ חָמֵץ! הֵילָךְ מַצָּה, הֵילָךְ חָמֵץ!⁠״ מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, הוּא מַקְרִיב תְּמִידִים, נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְכָל קוֹרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר.
הוּא מַקְרִיב עַל הַכֹּל.
בִּזְמַן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן סָמוּךְ לַשַּׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ, הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִוים בְּחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים. (ח) [יא] חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בִּנְתַּיִם, מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, הוּא נוֹטֵל עֶשֶׂר חַלּוֹת, וְהַמִּתְעַכֵּב נוֹטֵל שְׁתַּיִם.
בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הַנִּיכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ, וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל שֵׁשׁ.
ר׳ יְהוּדָה אוֹמ׳: הַנִּיכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע, וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל חָמֵשׁ.
הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִים בַּצָּפוֹן, וְיוֹצְאִין בַּדָּרוֹם.
בִּלְגָּה חוֹלֶקֶת לְעוֹלָם בַּדָּרוֹם, וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה, וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה. (סיום) חסלת מסכת סוכהמהדורת הרב דן בארי על פי כ"י קאופמן A50 (הערת המהדיר: הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון